החוקרים העריכו 253,838 מטופלים אשר אובחנו עם גידול כלייתי ועברו צילום חזה לצורך דירוג בין 2010 ל- 2016. המטופלים רובדו על סמך גודל הגידול, וסיכון לגרורות סינכרוניות בריאה חושב עבור כל קטגוריית גודל. כמו כן, החוקרים השתמשו במודלים של רגרסיה לוגיסטית על מנת לבחון את הקשר בין גודל הגידול לנוכחות גרורות ריאתיות לאחר התאמה לכל המשתנים המתערבים.
עוד בעניין דומה
תוצאות המחקר הראו כי 14,524 מתוך 253,838 (5.7%) מטופלים היו עם ראיות לגרורות סינכורניות בריאה. חציון גודל הגידול עבור מטופל עם גרורה סינכרונית לעומת ללא גרורה סינכרונית בריאה היה 90 מילימטר לעומת 40 מילימטר, בהתאמה. כמו כן, היארעות גרורות סינכרוניות בריאה היתה נמוכה עבור גידולים <40 מילימטר, ללא שינוי משמעותי כתלות בגודל.
לעומת זאת, שיעור גרורות סינכרוניות בריאה עלה ככל שהגידול היה גדול יותר במקרים של גידולים ≥40 מילימטר. בקוהורטה של המחקר הנוכחי, 47% מהמטופלים היו עם גידול כלייתי <40 מילימטר ו-0.9% מהמטופלים מהם היו עם גרורות סינכרוניות בריאה. לבסוף, רק ל-8% מהמטופלים שהיו עם גרורות ריאה סינכורניות נמצא גידול כלייתי <40 מילימטר.
החוקרים סיכמו כי הסיכון לגרורות סינכרוניות בריאה התגבר באופן יחסי לגודל הגידול הכלייתי. יחד עם זאת, הסיכון היה נמוך עבור גידולים שהיו <40 מילימטר. ממצאים אלה מצביעים על כך שייתכן ויש ערך שאינו רב בצילום חזה אצל מטופלים עם גידול כלייתי <40 מילימטר.
מקור:
Marcus Jamil et. al (2021) UROLOGY DOI: https://doi.org/10.1016/j.urology.2021.04.070


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות