החוקרים ביקשו לבחון את היעילות והבטיחות של אימונוכימותרפיה ניאו-אדג'ובנטית לעומת כימותרפיה בלבד בחולים עם סרטן ריאה NSCLC פאזה 3.
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו 59 חולים. החולים חולקו לשתי קבוצות: קבוצת הכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית (33 חולים) וקבוצת האימונוכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית (26 חולים). התוצא העיקרי היה שרידות ללא מחלה (DFS). התוצאים המשניים היו תגובה פתולוגית, תגובה קלינית ותופעות לוואי. כל החולים היו במעקב כדי לאסוף פתולוגיה פרי-ניתוחית ונתונים קליניים. שיעור התגובה האובייקטיבית (ORR), התגובה השלמה הפתולוגית (pCR) והתגובה הפתולוגית העיקרית (MPR) היו גבוהים משמעותית בקבוצת האימונוכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית מאשר בקבוצת הכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית (73.1% לעומת 45.5%, 34.6% לעומת 3.0%, ו-65.3% לעומת 15.1%, בהתאמה; P <0.05). לא היה הבדל מובהק סטטיסטית בשרידות ללא מחלה בין קבוצות האימונוכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית והכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית (P=0.129). לחולים בקבוצת האימונוכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית היה שיעור גבוה יותר של נסיגה של הגידול מאשר בקבוצת הכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית (37.0% [25 מטופלים] לעומת 29.0% [33 מטופלים], P = 0.018). עם זאת, לא נצפה מתאם בין הישגי MPR לבין מידת הצטמקות הגידול באף אחת מהקבוצות (P > 0.05). שיעורי ה-MPR המצטברים היו 42.3, 50 ו-65.3% עבור 2, 3 ו-≥ 4 מחזורים, בהתאמה, בקבוצת האימונוכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית ו-9.1, 12.1 ו-15.1% עבור ≤ 2, 3 ו-4 מחזורים בהתאמה, בקבוצת הכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית. יתרה מכך, לא נצפה הבדל סטטיסטי בין שתי הקבוצות לגבי סיבוכים לאחר הניתוח, טווח הכריתה, זמן הניתוח, שיטת הניתוח והיקף הכריתה (P > 0.05). למרות שהשכיחות של תופעות לוואי בדרגות III-IV הייתה גבוהה יותר בקבוצת האימונוכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית מאשר בקבוצת הכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית (33.3% לעומת 4.6%, P=0.042), לא היה הבדל משמעותי בשכיחות תופעות הלוואי בין שתי הקבוצות (64.6% לעומת 83.6%, P = 0.072).
תוצאות המחקר מדגימות כי בסרטן ריאה NSCLC פאזה 3, טיפול אימונוכימותרפי ניאו-אדג'ובנטי השיג שיעורי רמיסיה פתולוגיים וקליניים גבוהים יותר מאשר כימותרפיה בלבד, תוך פגיעה בבטיחות, מה שהופך אותו לבחירה אטרקטיבית לטיפול ניאו-אדג'ובנטי.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה

תגובות אחרונות